מלנומה

 

חולים עם מלנומה בדרך כלל יעברו ביופסיה במרפאות מחוץ לבית החולים.

לאחר קבלת התשובה הם מונים להערכה למרפאה לכירורגיה אונקולוגית.
לאחר האבחנה, מבוצע CT או PET-CT משולב ב - MRI של המוח
אשר נועדו לזהות גרורות מרוחקות. הטיפול נקבע על פי עובי חדירת המלנומה לעור,

קיום גורמי סיכון נוספים להתפשטות או חזרה ומיקום הגידול הראשוני.
האזור בו נמצא הגידול הראשוני עובר כריתה נרחבת עם שוליים של 1-2 ס"מ על פי עומק החדירה.
על מנת לזהות התפשטות לקשריות לימפה מבוצע מיפוי וכריתה של קשרית הזקיף, היא קשרית הלימפה הראשונה המנקזת את אזור הגידול.
במידה וקשרית הזקיף נגועה, מקובל לכרות את יתר קשריות הלימפה באגו הניקוז בו נמצאה הקשרית הנגועה.
.
מחקר חדש מוכיח את חשיבות החיסון נגד מלנומה - לא רק במניעה של חזרת המחלה, אלא גם בשיפור הסיכויים להגיב לתרופה חדשה, המדרבנת את המערכת החיסונית לפעול נגד מלנומה.

לא מכבר אישר ה- FDA (מנהל המזון והתרופות) האמריקאי את התרופה "ירווי" (YERVOY ), כטיפול חדש במלנומהגרורתית. אישור זה הוא נקודת ציון היסטורית במהלך למעלה מ -25 השנים באחרונות, בם לא נמצאה שום תרופה חדשה למלנומה גרורתית, שהיתה ראויה לעבור רישום. זאת למרות מחקר אינטנסיבי בתחום.

"ירווי" (YERVOY ), אשר נקראה "איפילימומאב" (IPILIMUMAB ) בפאזה המחקרית שלה, הינה נוגדן (חלבון) אשר מעכב את תהליך ההיזון השלילי, שמתעורר כל אימת שתאי חיסון מופעלים כנגד מטרה. במילים אחרות, התגובה הראשונית של הפעלה חיסונית מלווה בתגובה שניונית של דיכוי חיסוני. התרופה "איפילימומאב" חוסמת את הדיכוי השניוני. כתוצאה מכך, ניתן להפעיל את המערכת החיסונית עוד ועוד, ללא דיכוי מרסן.

ואכן, נצפו תגובות מרשימות של נסיגה במלנומה גרורתית אצל המטופלים ב"איפילימומאב". שיעור הנסיגות האובייקטיביות היגיע ל- 15% מה שהיה חשוב לא פחות הוא, כי נמצא שחולים עם מלנומה גרורותית, אשר טופלו ב"איפילימומאב", זכו לתוחלת הישרדות ממושכת יותר, גם אם לא חוו נסיגה של גרורות. בסך הכל, אצל 28% מן המטופלים חדלה המחלה להתקדם.

טיפול תפור אישית לחולי סרטןבמכון האונקולוגי הדסה עין כרם מתנהל כבר 15 שנה פרויקט של מתן חיסון מונע לחולי מלנומה שלב III אשר נותחו לסילוק גרורות לקשרי לימפה איזוריים. הפרויקט, בראשות פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת וד"ר מיכל לוטם, מנהלת המרכז למלנומה, מקיים טיפול תפור-אישית בו כל חולה מקבל חיסון המופק מתאי הסרטן של עצמו. התאים מטופלים בכימיקלים, שמעצימים את יכולתם לעורר תגובה ומוזרקים לרקמה תת-עורית 8 פעמים. מטרת הטיפול למנוע את חזרת המלנומה הגרורתית, או לפחות להאריך את חיי החולה גם אם חזרה המחלה.

החולים מסווגים לפי איכות התגובה העורית, שהם מפתחים נגד תאי המלנומה העצמיים. תגובה טובה מוגדרת כאודם בקוטר של 15 מ"מ סביב אתר ההזרקה של התאים. מצאנו במובהקות סטטיסטית גבוהה, כי חולים אשר מפתחים תגובה כזו זוכים להישרדות משופרת לעומת האחרים, שלא מתעוררת בגופם התגובה המצופה לחיסון. שיעור חולים אלה אשר חיים כעבור 5 שנים הוא 72% לעומת 35%, שהוא שיעור ההישרדות של חולים אשר לא פתחו תגובה משמעותית בעור. הפרויקט זכה לסיוע האגודה למלחמה בסרטן במענקי מחקר, כמו גם לסיוע במימון האחות המרכזת את המחקר ואת השירות. נתונים אלו, שהולכים ונעשים מובהקים יותר עם כל שנה נוספת של המחקר, לא היו חדשים לנו. שמחתנו הייתה גדולה לנוכח התוצאות של תגובה לתרופה "איפילימומאב".

כמחצית מהמטופלים הרוויחו רווח קיומי מהטיפולבשנים האחרונות השתתף מכון שרת במספר מחקרים קליניים של חברת BMS, יצרנית "איפילימומאב". במחקרים אלו נכללו 50 חולים, אשר 22 מתוכם קבלו חיסון בעבר. בקרב 36 החולים שיש אחריהם מעקב מספיק ארוך להערכת תגובה, צפינו ב- 4 מקרים של החלמה מלאה וב-5 מקרים של נסיגה חלקית ומתמשכת של המחלה אשר לא הגיבה לטיפולים קודמים (!). זהו שיעור של 25% תגובה משמעותית. עוד 20% מן החולים התייצבו, ומחלתם חדלה להתקדם. במילים אחרות - כמעט מחצית מן המטופלים הרוויחו רווח קיומי מן הטיפול.

כאשר ניתחנו את התוצאות גילינו כי 3 מתוך 4 החולים עם נסיגה מלאה ו-4 מתוך 5 החולים עם נסיגה חלקית הם חולים אשר חוסנו בעברם! שיעור זה (7 מתוך 9 החולים המגיבים) עולה על החלק היחסי של חולי חיסון בקבוצת המטופלים (13 מתוך 36). לאור התוצאות האלו, אנו מסבירים את שיעור התגובה הגבוהה של תועלת "איפילימומאב" בקרב החולים שלנו על רקע העובדה שהחיסון "הכין" את גופם ואילו "איפילימומאב" נתן את הדחיפה הנחוצה להשגת אפקט ממשי.

נתון חשוב זה מדגים, פעם נוספת, את חשיבות החיסון כנגד מלנומה. בעבר הוכחנו את מקומו במניעת חזרת מחלה. עתה אנו מראים כי כאשר המחלה חוזרת, עדיין יש לחולי החיסון יתרון. הוא משפר את סיכוייהם להגיב לתרופה חדשה המדרבנת את המערכת החיסונית להגיב כנגד מלנומה.