הוושט הוא צינור ארוך ושרירי המחבר בין הגרון לקיבה. אורכו של הוושט בגופם של אנשים בוגרים הוא כ-30 ס"מ. הוושט אחראי על העברת המזון דרך הפה, אל תוך הקיבה, באמצעות התכווצויות שרירים. החלק העליון של הוושט עובר מאחורי קנה הנשימה, אך נפרד ממנו.
ליד הוושט ישנן מספר בלוטות לימפה: בצוואר, באמצע החזה וליד נקודת המפגש עם הקיבה. גידול בוושט עלול להופיע לכל אורכו, והוא מחולק לשלושה סוגים: סרטן בחלק העליון, בחלק האמצעי או בחלק התחתון. ישנם שני סוגים של סרטן הוושט: סרטן תאי הקשקש (squamous cell carcinoma -SCC) וסרטן תאים בלוטיים (AC- adenocarcinoma)
SCC מופיע יותר בחלק העליון של הוושט. השכיחות שלו גבוהה במזרח: יפן, סין, רוסיה.
AC מופיע בחלק התחתון של הוושט ושכיחותו הולכת ועולה בעיקר בארצות המערב. השכיחות של AC של הוושט עלתה בכמעט 400% ב- 30 השנה האחרונות.
המחלה נפוצה יותר בגברים ומופיעה לרוב בקרב אנשים מבוגרים, למרות שבשנים האחרונות תדירות אבחון המחלה בקרב צעירים הולכת ועולה.
AC שכיח יותר אצל אנשים הסובלים ממחלת הרפלוקס (החזר חומצי מהקיבה אל הוושט) במשך תקופה ארוכה. נזק לוושט הנגרם כתוצאה מהחזר חומצי מכונה גם ״ושט על שם בארט״ (Barrett's Esophagus).
SCC קשור קרוב לוודאי לתזונה לקויה והוא שכיח מאוד בקרב אנשים שמעשנים וצורכים אלכוהול בכמויות גדולות. כמו כן, נמצא כי שכיחות סרטן הוושט בקרב אנשים החולים באכלזיה (אובדן יכולת ההתכווצות) בווושט היא גבוהה מהממוצע.
קושי בבליעה (דיספאגיה) הוא התסמין הנפוץ ביותר של סרטן הוושט. לרוב החולים מרגישים כי האוכל נתקע בדרכו לקיבה, גם אם בתחילה נוזלים שונים נבלעים היטב. תיתכן גם ירידה במשקל, או כאב ואי-נוחות מאחורי עצם החזה או בגב. כמו כן יש המדווחים על צרבות או שיעול.
אנדוסקופיה
בדיקה זו מאפשרת לרופא להסתכל ישירות אל תוך הוושט באמצעות אנדוסקופ. במהלך הבדיקה ייקח הרופא ביופסיה לצורך בדיקה מיקרוסקופית, ורק לפי הביופסיה ניתן לקבוע אם מדובר בסרטן או לא.
בדיקות לקביעת שלב (staging) המחלה
אם הבדיקה תראה שאכן יש סרטן בוושט, יש צורך לקבוע באיזה שלב נמצאת המחלה (שלבים בין 1-4), על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר.
אולטרסאונד אנדוסקופי
בדיקה זו זהה לבדיקת האנדוסקופיה, למעט פרט אחד – על קצה צינורית האנדוסקופ מותקן חיישן אולטרסאונד זעיר. הבדיקה מאפשרת לבדוק את שכבת דופן הוושט והאזורים הסמוכים לו ולקבוע את עומק חדירת הגידול אל דופן הוושט. בדיקה זו מאפשרת גם להבחין האם בלוטות הלימפה באזור מוגדלות, ואם כן, האם ההגדלה נובעת מסרטן או מדלקת זיהומית.
CT -PET
סריקת PET היא סוג חדיש של סריקה, שמסייעת לאבחן את המיקום המדויק של תאי הסרטן. במהלך הבדיקה מזריקים למטופל כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי. הבדיקה מתבססת על העובדה שתאי הסרטן פעילים מאוד מבחינה מטבולית, ולכן קולטים סוכר רדיואקטיבי בכמויות גדולות מתאים בריאים. התאים המכילים סוכר מאותרים בעזרת מכשיר סריקה מיוחד. מכשיר הסריקה מאתר את המקומות שבהם נקלט החומר הרדיואקטיבי.
המטרה של הטיפול בסרטן הוושט היא כפולה:
א. לכרות את הסרטן עצמו ולפתור את הבעיות המיידיות שהמחלה גורמת להן (קושי באכילה וירידה במשקל).
ב. להקטין למינימום את האפשרות שהמחלה תחזור שוב או תתפשט למקומות אחרים בגוף בצורה של גרורות.
לפיכך, הטיפול בסרטן הוושט הוא טיפול משולב: כירורגיה ואונקולוגיה.
מטרות הניתוח הן:
א. להסיר את הוושט עם הגידול ולכרות את קשרי הלימפה של אזור הוושט והגידול.
ב. לשחזר את המשכיות מערכת העיכול כך שהמטופל יוכל לחזור לאכול בצורה תקינה דרך הפה. זה נעשה לרוב על ידי שימוש בקיבה כתחליף לוושט.
הוושט עובר אנטומית בשלושה חללים בגוף: צוואר, חזה ובטן, ולכן הגישה הכירורגית לכריתת הוושט מורכבת. היום אנו מבצעים את הניתוח בשיטה זעיר פולשנית (minimally invasive surgery), שכוללת טורקוסקופיה ולפרוסקופיה.
משך הניתוח הוא כארבע שעות בממוצע ומשך האשפוז לאחר הניתוח הוא 7-10 ימים.
המנותח מתחיל לשתות כשלושה ימים לאחר הניתוח ולאכול כחמישה ימים אחריו.