...

סרטן המעי הדק – התסמינים, האבחון והטיפול

סרטן המעי הדקסרטן המעי הדק

סרטן המעי הדק הוא אחד מסוגי הסרטן הנדירים המוכרים לעולם הרפואה- מדגמים שונים ברחבי העולם המערבי מעלים כי הוא מופיע בשיעור של עד 5% מכלל סוגי סרטן המעי (ואת בניגוד לסרטן המעי הגס הנחשב לשכיח יחסית בקרב סוגי סרטן אלה). להיותו נדיר יש השלכות משמעותיות על הטיפול בסרטן המעי הדק, מאחר והדבר מקשה לאבחן אותו ולהתערב בשלב מוקדם של המחלה.

מהם תסמיני המחלה?

כאמור, סרטן המעי הדק שייך לקבוצת סרטני המעי. ככזה, התסמינים שלו אינם חד משמעיים ועשויים להעיד על מגוון מחלות ותסמונות, סרטניות ולא-סרטניות כאחד. התסמינים כוללים: כאבי בטן (גם דקירות קלות), שלשולים ושיבושים ביציאות, ירידה לא מוסברת במשקל, דם בצואה וכן שינוי צבע הצואה לשחור (או צבע כהה קרוב לשחור). בנוסף, עשויים להתפתח מחסור בברזל ואנמיה.
את רוב התסמינים ברשימה הנ"ל רובנו מכירים- כן, גם אלה מאתנו שלא חלו ולא יחלו בסרטן, שכן כאמור, הם משותפים למגוון רחב של הפרעות עיכול ומחלות של המעיים. במקרים חמורים הגידול יכול ליצור חסימה במעי הדק, המובילה להקאות או פקיעה של המעי, אך קשים ככל שיהיו, תסמינים אלה גם הם אינם מעידים באופן חד משמעי כי מדובר בסרטן המעי הדק.

איך בכל זאת אדע אם חליתי?

מן הסתם, האבחנה נעשית על ידי רופא. רופא המשפחה שאליו מגיע מטופל הסובל מתסמינים אלו, צריך להחליט אם להפנות להמשך בירור והאם להביא בחשבון את הסבירות כי מדובר בסרטן. אחד הגורמים המגדילים את הסבירות להתפתחות סרטן המעי הדק, ומהווים "תמרור אזהרה" לצוות המאבחן, הוא מחלות קיימות במערכת העיכול: מחלת קרוהן (דלקת כרונית של המעי הדק), צליאק (חוסר סבילות לגלוטן) וכן מחלות תורשתיות המעלות את הסבירות להופעת פוליפים במעי. ככל שהמחלות הנ"ל פחות מאוזנות ומטופלות כראוי, כך גדל הסיכון לפיתוח סרטן במעי הדק (בקרב חולי קרוהן, לדוגמא, הסיכוי לפיתוח המחלה גבוה פי 6 מזה של האוכלוסיה הכללית). במצבים אלו לרוב מבצעים מעקב שגרתי על מנת לאתר סימנים מוקדמים להתפתחות סרטן המעי הדק.

כאשר הרופא מעלה חשד כי מדובר בסרטן, הוא יפנה את המטופל לסדרת בדיקות במכון גסטרו- אנטרולוגי. שם יעבירו את המטופל בדיקות שמטרתן לסקור את מערכת העיכול לכל אורכה על מנת לעמוד על מקור התסמינים, והמיקום שלו במערכת העיכול. בדיקות אלה כוללות בליעה של גלולת מצלמה, קולנוסקופיה/אנדוסקופיה (החדרת מצלמה למעי דרך פי הטבעת או דרך הושט) וכן שיטות שונות לדימות (imaging) של חלל הבטן (CT, MRI  וכיוב').

אובחנתי- מה עכשיו?

כמו בשאר סרטני המעי, הטיפול העיקרי בסרטן המעי הדק הוא הטיפול הכירורגי- הסרה בניתוח של החלק של המעי הנגוע בגידול הסרטני, ולאחר מכן חיבור מחדש של המעי על מנת לאפשר המשך מעבר תקין של מזון לארכו. הפרוצדורה הזו מתאפשרת ברוב המקרים, במיוחד לאור העובדה שהמעי הדק הוא ארוך מאוד (6 מטרים) ועל כן אפשר לשוב לתפקוד תקין גם לאחר הסרה  של חלק קטן ממנו. במיעוט המקרים, כאשר מסיבות שונות לא ניתן לבצע חיבור מחדש של המעי, מבצעים הליך כירורגי נוסף בשם אילאוסטומיה, במסגרתו מחברים את החלק החתוך של המעי אל דופן הבטן, כך שניתן יהיה לרוקן אותו לתוך שקית חיצונית (סטומה).
במקרים מסוימים ניתן טיפול משלים לניתוח באמצעות קרינה או כימותרפיה, על מנת למנוע הישנות של הגידול ולסלק תאים סרטניים ש"שרדו" את הניתוח. קיימים גם טיפולים ביולוגיים בדמות תרופות המעכבות אנזימים שונים החיוניים לצמיחה והתחלקות של תאים סרטניים.טיפול בסרטן המעי הגס

במידה ואת, אתה או מישהו מהקרובים אליכם חושד כי לקה בסרטן המעי הדק, או שאובחנתם כלוקים בסרטן ואתם מעוניינים להבין טוב יותר היכן אתם עומדים, צרו קשר עם המומחים של surgicare.


——עוד על סרטן המעי הדק—-

המעי הדק לוקח על עצמו את התפקיד המרכזי ביותר במערכת העיכול: פירוק של המזון וספיגתו. המעי הדק ממוקם בין הקיבה לבין המעי הגס, ואורכו שישה מטרים (כ-75% מכלל מערכת העיכול). בהתחשב בתנאים האלה, ברור מדוע סרטן במעי הדק נחשב לסוג מורכב מאד של המחלה החמורה הזו. למרות שמקרים אלה הם נדירים – כ-5% מבין כלל מקרי הסרטן הם במעי הדק – חשוב להבין מול מה מתמודדים, ומה ניתן לעשות.

סרטן המעי הדק: מאפיינים עיקריים

סרטן המעי הדק נחלק למעשה לארבעה סוגי סרטן, הנבדלים ביניהם בשמו של התא בו המחלה מתפתחת:

  • ·         אנדוקרצינומה – סוג הסרטן הנפוץ ביותר במעי הדק. מתפתח בשכבה הפנימית שלו.
  • ·         סרקומה – סרטן המתפתח בדופנו השרירי של המעי.
  • ·         קרצינואיד – גידולים אלה עלולים להופיע במעי הדק או בתוספתן.
  • ·         לימפומה – סרטן המתפתח במערכת הלימפה של המעי הדק.

בדומה למרבית סוגי הסרטן, גם במקרה של סרטן המעי הדק, הסיבות הספציפיות למחלה אינן ידועות עדיין. תחת זאת, ישנם מספר גורמים אשר מוגדרים כגורמי סיכון למחלה, כאשר הבולטים בהם הם מחלות או תסמונות שונות – מחלת צליאק, תסמונת פטץ-ייגרס, מחלת קרוהן, מחלת פוליפים משפחתית ועוד.

תסמינים ואבחון
סרטן במעי הדק אבחון

התמונה הופכת למורכבת עוד יותר כאשר נותנים את הדעת לכך שסרטן במעי הדק כולל תסמינים שאינם פשוטים לזיהוי. התסמינים הראשוניים שעשויים לאפיין את המחלה – אך גם מצבים רפואיים מגוונים אחרים – הם בחילות, נפיחויות או תחושה של חוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפתחת בגוף, הסימפטומים הופכים לברורים יותר וכוללים עייפות כרונית, ירידה במשקל, הקאה דמית או צואה דמית, דימומים במערכת העיכול, מחלת הצהבת ועוד.

האבחון של המחלה נעשה לרוב לאחר שתסמינים דוגמת אלה שתוארו מעלה מופיעים, כאשר ברור שאבחון מוקדם הוא חיוני להתמודדות ראויה עם המחלה. כדי לנסות לראות האם קיים גידול סרטני במערכת העיכול, וגם כדי להבחין בין סרטן במעי הדק לבין סרטן במעי הגס, מתבצעות בדיקות קולונוסקופיה, אנדוסקופיה, הדמיה (אולטרה סאונד, CT או MRI) ובליעה של גלולת מצלמה.

טיפול במחלה

אופן הטיפול בסרטן המעי הדק הוא ניתוחי במהותו. בשלבים הראשונים של המחלה, ניתן לבצע ניתוח להסרת האזורים במעי הדק בהם נמצאים התאים הסרטניים, ולאחר מכן חיבור הקצוות, כדי לאפשר מעבר מזון.
כאשר לא ניתן לחבר את קצוות המעי, מתבצע ניתוח אילאוסטומיה. כל אלה נעשים לצד טיפולי קרינה וכימותרפיה.

בשנים האחרונות, נכנס לתמונה טיפול נוסף בסרטן המעי הדק, והוא טיפול ביולוגי. הטיפול הוא בר-ביצוע עבור חלק מסוגי המעי הגס, ומבוסס על תרופה המעכבת את האנזים טירוזין קינאז, שאחראי לחלוקת תאים סרטניים ולהתפתחותם.

Seraphinite AcceleratorOptimized by Seraphinite Accelerator
Turns on site high speed to be attractive for people and search engines.