סרטן הכבד

ניתוח כבד לפרוסקופי - היעילות ודרך הביצוע

ניתוחי כבד לפרוסקופיים מאפשרים כריתת גידולים שפירים או ממאירים בשיטה זעיר-פולשנית, תוך מזעור הסיכוי לסיבוכים שלאחר הניתוח. באילו מקרים מתבצע הניתוח, מה מהלכו וכיצד נראית ההתאוששות?

בינואר 2012 נרשם רגע היסטורי ברפואה הישראלית: ניתוח להסרת גידול סרטני ענק בכבד נערך לראשונה בשיטה הלפרוסקופית, כלומר, מבלי לפתוח את הבטן ובהליך כמעט זעיר-פולשני בגופה של החולה. בניתוח הוסרו יותר מ-60 אחוזים מהאונה הימנית של הכבד של החולה, שהייתה בשבוע ה-34 להריונה. הניתוח המוצלח והמהפכני סימן פריצת דרך בניתוחי הכבד בישראל, בה נערכים מאות ניתוחי כבד להסרת גידולים בכל שנה, עד אז רובם בשיטה המסורתית והפתוחה.

אז מה זה ניתוח כבד לפרוסקופי?

הטכניקה הלפרוסקופית מספקת תחליף לניתוח הפתוח בטכניקה זעיר-פולשנית. למעשה, באמצעות מספר חתכים זעירים בבטן העליונה סביב מיקומו של הכבד מוחדרים כלי הניתוח יחד עם מצלמה זעירה אשר משדרת בזמן אמת את מראה האיברים הפנימיים, ומאפשרת לרופאים המנתחים לבצע את ההליך ללא חתך הבטן ופתיחתה.

בשנים האחרונות הטכניקה הלפרוסקופית בניתוחי כבד התפתחה משמעותית, ומספר גדל והולך של בתי חולים, מרכזים מובילים ורופאים מנתחים ברחבי העולם החלו לבצע כריתות כבד לפרוסקופיות.

היתרונות של הניתוח הלפרוסקופי

הרוב המוחלט של ניתוחי הכבד מתבצע לשם הסרת חלק מן האיבר הנגוע בגידול שפיר או ממאיר. כאשר היא מתאפשרת, הטכניקה הלפרוסקופית מאפשרת התאוששות קלה יותר לאחר הניתוח, ומקטינה את הסיכון לסיבוכים. כך לדוגמא, האישה אותה הזכרנו בתחילת הכתבה ועברה את הניתוח בהצלחה, שוחררה הביתה לאחר ארבעה ימים בלבד במקום עשרה ימים, במידה והייתה עוברת את הניתוח בשיטה הפתוחה. היא נזקקה לפחות תרופות נגד כאבים, הסיכון לזיהומים פחת, והתוצאה הקוסמטית הייתה מוצלחת ואסתטית יותר – ללא החתך הגדול לאורכה של הבטן.

באילו מקרים ניתן לעבור ניתוח כבד לפרוסקופי?

נגעים וגידולים הנמצאים באונות השטחיות של הכבד הן הנגישות ביותר לכריתה בשיטה לפרוסקופית, אולם, גם כריתות נרחבות יותר ניתנות לביצוע בניתוח לפרוסקופי. אין מניעה לכרות גידולים סרטניים באופן זעיר-פולשני, כל עוד מתבצעת כריתה של הגידול בשלמותו ושל השוליים שאינם מעורבים ברקמת הגידול.

כיצד מתבצע הניתוח?

ניתוח כבד לפרוסקופי מתבצע תחת הרדמה כללית, כאשר בכל שלב במהלך הניתוח יכול המנתח לעבור לניתוח "פתוח" במידת הצורך. כדי ליצור חלל עבודה נוח בין הדופן והאיברים הפנימיים מוחדרים לאזור הבטן העליונה "שרוולים" בקוטר של 5 עד 12 מ"מ דרך חתכים זעירים בעור, ולאחר מכן מנפחים את הבטן באמצעות גז פחמן דו-חמצני. כאמור, מוחדרת גם מצלמה כדי לאפשר לרופא המנתח לראות את המתרחש ללא פיתחת הבטן.

תחילה מתבצעת בדיקת אולטרסאונד ישירות על רקמת הכבד, כדי לזהות את הגידול ואת יחסיו עם כלי הדם, כמו גם לאתר גידולים או נגעים נוספים במידה וישנם. לאחר מכן קובע המנתח את גבולות הכריתה לאחר שהוא משחרר את הכבד מאחיזותיו לרקמות. השלב הבא הוא ניתוק כלי הדם המזינים את האזור שנכרת ולבסוף גם את רקמת הכבד סביב הגידול, והוצאת החלק שנכרת בשקית סטרילית.

לאחר הכריתה יש לוודא כי לא נוצר דימום או דליפה של נוזל מרה משולי הכריתה, לשטוף את הבטן בנוזל סטרילי, לרוקן אותה מן הפחמן הדו-חמצני ולבסוף לשלוף את ה"שרוולים" שהוחדרו לחלל הבטן.

מהם הסיבוכים של ניתוח כבד לפרוסקופי?

כל ניתוח כבד, לפרוסקופי או פתוח, כרוך בסיכון להסתבכות לאחר הניתוח. הסיבוכים השכיחים ביותר לאחר ניתוח כבד כוללים דימום במהלך הניתוח עצמו או לאחריו, ודליפה של נוזל מרה משולי הכריתה. במקרים של כריתה נרחבת ביותר, עשוי להיוותר כבד קטן מדי שאינו יכול לתמוך את החולה עד שרקמת הכבד צומחת מחדש לממדים בריאים.

יחד עם זאת, השיטה הלפרוסקופית עשויה להוביל לסיבוכים כמו פגיעה באיברים סמוכים או כלי דם בעת החדרת המכשירים הלפרוסקופיים לחלל הבטן.

ואחרי הניתוח

כאמור, ההתאוששות מניתוח בשיטה הלפרוסקופית צפויה להיות קלה יותר מאשר התאוששות לאחר ניתוח פתוח. עם זאת, יש לזכור כי ניתוחי כבד הינם מורכבים ועשויים להיות טראומתיים. ברוב המקרים האשפוז לאחר הניתוח הוא ליום עד שלושה ימים. ההתאוששות לאחר הניתוח מתאפיינת בטיפול בכאבים ובתהליך הדרגתי של חזרה לפעילות, כמו חידוש השתייה, האכילה והניוד עד אשר מסוגל החולה להשתחרר לביתו.

מומלץ להעביר את הימים הראשונים לאחר החזרה הביתה במנוחה, עד התאוששות מלאה וחזרת הכוחות. החולה יישאר במעקב עם הרופא המנתח עד לווידוא ההתאוששות המלאה, ותכנון המשך טיפול לאחר חזרת חלק הכבד שנכרת מהבדיקה הפתולוגית.